שקרן פתולוגי – מה זה והאם ניתן לטיפול?

כולנו משקרים מדי פעם, אך השאלה היא מה התדירות, מה התועלת ומה מורכבות השקר.
מאפיין בולט של שקר פתולוגי הוא להמשיך בקו השקר גם כאשר כבר נחשפה האמת.

מאמר זה נועד להעמיק בהבנת התופעה של שקרנות פתולוגית, להבין את הגורמים האפשריים, ולבחון את דרכי הטיפול השונות הקיימות בשנת 2025.

 

 מה זה שקרן פתולוגי?

שקרנות פתולוגית מתייחסת לדפוס התנהגותי שבו האדם משקר באופן תדיר ואינו יכול לשלוט בכך.

אנשים עם שקרנות פתולוגית עשויים להמציא סיפורים מורכבים, לשכוח שקרים קודמים או להמציא שקרים חדשים כדי להגן על הדימוי העצמי שלהם.

תופעה זו יכולה להיות חלק מהפרעה פסיכולוגית רחבה יותר, כמו הפרעת אישיות אנטי-חברתית או נרקיסיסטית.

 

איך לזהות שקרן פתולוגי?

שקרן פתולוגי משקר ללא צורך ברור, לעיתים על דברים קטנים וחסרי משמעות.

אפשר לזהות אותו לפי דפוסי שקרים עקביים, סיפורים שנשמעים מוגזמים או דרמטיים מדי, ושינויים בפרטים כשהוא חוזר על אותו סיפור.

לעיתים הוא מאמין בשקרים שלו, ולכן הוא נשמע מאוד משכנע.

בנוסף, שפת הגוף שלהם, כמו נגיעות באף באופן תדיר, יכולה לסמל על שקרים.

בנוסף, כשמתעמתים איתו, הוא לרוב יכחיש, ישנה את הנושא או ינסה לגרום לכם להרגיש שאתם אלה שטועים.

 

מה המאפיינים של שקרן פתולוגי?

1. שקרים תכופים וללא מניע ברור –
   בניגוד לשקרים רגילים שמטרתם להימנע מעונש או להשיג יתרון, שקרן פתולוגי משקר גם ללא סיבה נראית לעין.
2. יצירת מציאות חלופית –
   פעמים רבות, השקרים כל כך משכנעים שהם יוצרים סיפור חיים אלטרנטיבי שאינו קיים במציאות.
3. יכולת שכנוע גבוהה –
   שקרנים פתולוגיים נוטים להיות כריזמטיים ובעלי יכולת לספר סיפורים מרשימים ואמינים.
4. חוסר חרטה או מודעות –
   פעמים רבות הם לא חשים אשמה או מבינים את חומרת מעשיהם.
5. קושי להודות באמת –
   גם כאשר הם נתפסים בשקר, הם לא ייקחו אחריות, אלא ימשיכו לנסות להצדיק את עצמם או לספר שקרים נוספים.
6. שקרים מורכבים ועקביים –
   הם לרוב שומרים על אותו דפוס חשיבה שקרי לאורך זמן, ולעיתים אף מתחילים להאמין בו בעצמם.
7. בעיות במערכות יחסים –
   הסביבה מתקשה לבטוח בהם, מה שיכול להוביל לקשיים בשימור זוגיות ומערכות יחסים.
8. שקרים שיכולים להיות מופרכים בקלות –
   לעיתים הם מספרים דברים שניתן לבדוק ולהוכיח שהם לא נכונים, אך הם עדיין ממשיכים להתעקש עליהם.
9. אפשרות להפרעת אישיות –
   שקרנות פתולוגית יכולה להיות קשורה להפרעות אישיות כמו נרקיסיזם או אנטי-סוציופתיה.

שקרנים פתולוגיים לא בהכרח מודעים באופן מלא להתנהגותם, אך שפת הגוף שלהם יכולה לעזור לנו בזיהויים.

האם יש 'רמות' אצל שקרן פתולוגי (חמור יותר, חמור פחות..) והאם ייתכן והוא יודה בשקר?

שקרנות פתולוגית אינה אחידה, והיא משתנה בהתאם למודעות העצמית של השקרן ולסיבות שמניעות אותו.

חלקם יודעים שהם משקרים אך מתקשים להפסיק, בעוד אחרים מאמינים לשקרים של עצמם ומפתחים מציאות אלטרנטיבית.

יש שקרנים פתולוגיים שסובלים מבעיות נוספות, כמו הפרעות אישיות או דחף כפייתי, מה שמשפיע על יכולתם להודות בשקר.

מידת ההודאה תלויה גם במצב הרגשי שלהם, בלחץ החברתי ובחוסר יכולת להתחמק.

בעוד שחלקם עשויים להודות בשקר כאשר הם נתקלים בעובדות חד-משמעיות, אחרים ימשיכו להכחיש או להסיט את האשמה –

לא מתוך כוונה רעה, אלא כי השקר הפך לחלק בלתי נפרד מהדרך שבה הם תופסים את המציאות.

 

מה ההבדלים בין שקרן רגיל לשקרן פתולוגי?

קריטריון	שקרן רגיל	שקרן פתולוגי
למה הוא משקר?	בדרך כלל כדי להתחמק מצרות או להשיג משהו.	לפעמים בלי סיבה בכלל – פשוט כי זה טבעי לו.
תדירות השקרים	פה ושם, לא תמיד.	כל הזמן, בלי הפסקה.
עד כמה הוא מאמין לשקרים שלו?	יודע שזה שקר, אבל מקווה שלא יעלו עליו.	יש כאלו שמאמינים לשקרים שלהם והם נכללים בקבוצת 'מיקרו פסיכוטיים'
מורכבות השקרים	שקרים פשוטים וקצרים – לא משהו שמתוחזק לאורך זמן.	בונה סיפורים מורכבים, לפעמים על חיים שלמים שלא היו ולא נבראו.
איך הוא מגיב כשהוא נתפס?	נלחץ, מסמיק, מנסה לצאת מזה איכשהו.	נשבע שזה נכון, אפילו אם תביא לו הוכחות הפוכות.
איך זה משפיע על אחרים?	לפעמים מעצבן, אבל לא הופך לבעיה רצינית מדי.	קשה לסמוך עליו, ומי שסביבו מרגיש מנוצל או מרומה.

 

מה הגורמים הפסיכולוגיים שאדם הופל להיות לשקרן פתולוגי?

1. הפרעות אישיות:

📌 נרקיסיזם (NPD) –
אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית עשויים לשקר כדי לשמור על רושם חיובי ותדמית של שלמות, כוח או הצלחה.

📌 הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (ASPD, פסיכופתיה/סוציופתיה) –
אנשים עם נטיות אנטי-סוציאליות משקרים כדי לשלוט, לתמרן או להפעיל כוח על אחרים, ולרוב הם לא מרגישים חרטה על כך.

📌 הפרעת אישיות גבולית (BPD) –
לעיתים, אנשים עם BPD ישקרו כדי לקבל תשומת לב או להימנע מנטישה, גם אם זה לא במודע.

2. חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך:

שקרנים פתולוגיים עשויים להיות בעלי אמונות מגבילות ולחוש חוסר ביטחון עצמי, ולכן הם ממציאים גרסה "משופרת" של עצמם כדי להרגיש טוב יותר או להרשים אחרים.

3. צורך תמידי בתשומת לב:

חלקם נהנים מהדרמה ומהבעות הפנים סביבם באמצעות השקרים.
הם רוצים להיות מרכז תשומת הלב ולגרום לאחרים להסתכל עליהם בהערצה או התפעלות.

4. הרגל שנבנה מילדות:

יש אנשים שלמדו מילדות ששקרים הם דרך לשרוד – אולי הם גדלו בסביבה שבה האמת הייתה מסוכנת או שהשקרים שלהם קיבלו חיזוק חיובי.

5. הפרעות נוירולוגיות או מוחיות:

מחקרים מסוימים מצביעים על כך ששקרנים פתולוגיים יכולים להראות שינויים במבנה המוח, במיוחד באזורים הקשורים לאמפתיה, שליטה בדחפים ותכנון אסטרטגי.

6. צורך להימנע מעימותים:

חלק מהשקרנים הפתולוגיים משקרים כאינסטינקט הגנה –
ברגע שהם חשים איום (גם אם הוא לא באמת קיים), השקר הופך להיות כלי להימנע מכאב רגשי, כעס או עונש.

7. מנגנון התמודדות עם טראומה:

שקרים פתולוגיים יכולים להתפתח כתוצאה מחוויות טראומטיות בעבר או בגלל אמונות מגבילות על עצמם.

על מה שקרן פתולוגי יכול לשקר?

שקרנים פתולוגיים יכולים לשקר כמעט על כל דבר, כולל דברים שאין להם היגיון לשקר עליהם. הנה כמה דוגמאות נפוצות:

🔹 רקע אישי – ימציאו עבודה יוקרתית, תואר שלא קיים, או משפחה עשירה.
🔹 הישגים – יגזימו בהצלחותיהם, ימציאו סיפורי גבורה או יציגו את עצמם כמומחים בתחומים שלא למדו.
🔹 בריאות – יטענו שהם חולים במחלה קשה כדי לעורר רחמים, או יגזימו בפציעות קלות.
🔹 קשרים חברתיים – יטענו שיש להם חברים מפורסמים או קשרים משפיעים, למרות שזה שקר מוחלט.
🔹 אירועים מהעבר – ישנו פרטים על ילדותם, טראומות או חוויות שלא קרו מעולם.
🔹 קורבנות ומצוקה – יספרו שהם נפגעו בצורה קיצונית כדי לקבל תשומת לב או תמיכה.
🔹 כסף ורכוש – יציגו עצמם כאנשים עשירים יותר ממה שהם באמת, או יגזימו בערכם של חפצים שבבעלותם.
🔹 אינטראקציות יומיומיות – ימציאו מפגשים שלא קרו, שיחות שלא היו, או יגידו שעשו משהו שלמעשה מישהו אחר עשה.

שוב, כולנו שיקרנו על אחד מהדברים האלה כנראה מתישהו בחיינו, אבל ההבדל הוא בעיקר ברמות המבוכה ובתדירות השקרים. 

 

האם שקרן פתולוגי יעבור בדיקת פוליגרף?

קודם נבין איך הפוליגרף עובד –

הוא מודד שינויים פיזיולוגיים כמו קצב לב, לחץ דם, הזעה ומתח שרירים כדי לזהות תגובות שמעידות על שקר.

⚠️ הפוליגרף אינו כלי מושלם. מחקרים הראו שהוא לא מדויק ב-100%, ומקרים רבים הוכיחו שהוא יכול להניב תוצאות שגויות.
🔹 לפי מחקרים, דיוק הפוליגרף נע בין 70%-90%.
🔹 בתי משפט רבים בעולם (כולל בישראל) לא מקבלים פוליגרף כהוכחה משפטית חד-משמעית, בדיוק בגלל שהוא לא בלתי ניתן להטעיה.

אז באלו מקרים שקרן פתולוגי לא ייכשל בבדיקת פוליגרף?

♦ אם שקרן פתולוגי משוכנע בשקר של עצמו ואינו יודע כלל שהוא משקר. 

♦ אם הוא שקרן פתולוגי עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (ASPD) כמו 'פסיכופת'.
במקרה כזה פשוט אין בו כלל פחד מפני חשיפת השקר. 

באלו דרכים ניתן לטפל בשקרנות פתולוגית?

קודם כל חשוב להבין ששקרנות פתולוגית ניתנת לטיפול רק במקרים שהאדם מכיר בבעיה ומוכן לעבוד עליה.

במקרים אלו, יש כמה דרכים שיכולים לעזור:

🧠 1. טיפול פסיכולוגי (CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי):

✅ אחד הכלים היעילים ביותר הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

איך זה עובד?

• הפסיכולוג יזהה את הטריגרים שגורמים לשקרנות.
• ילמד את המטופל אסטרטגיות לוויסות עצמי והחלפת השקר בהרגלים אחרים.
• המטופל יתרגל כנות הדרגתית, בסביבה בטוחה.

 

2. טיפול תרופתי (רק במקרים מסוימים):

🚫 אין תרופה ישירה ל"שקרנות פתולוגית", אבל במקרים שבהם השקרנות קשורה להפרעה נפשית כמו הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעות חרדה, או ADHD.
ניתן לטפל באמצעות תרופות נוגדות חרדה או אנטי-דיכאוניות שמסייעות להפחתת הדחף לשקר.

3. תרגולים של מודעות עצמית (Mindfulness):

טכניקות שיכולות לעזור:
✔️ כתיבת יומן אישי על מקרים בהם האדם שיקר ומה הרגיש באותו רגע.
✔️ תרגול נשימות עמוקות ומדיטציה כדי להפחית דחפים אוטומטיים לשקר.
✔️ הצבת יעדים קטנים לכנות – למשל, יום שלם שבו האדם לא משקר.

איך לעזור לשקרן פתולוגי שלא רוצה טיפול?

אם יש לכם אדם קרוב שהוא שקרן פתולוגי, ואתם רוצים לעזור לו באמת – הדרך היא סבלנות ותמיכה, ללא עימותים ישירים.
הנה איך עושים את זה נכון:

1️⃣ תבנו אמון – בלי לתקוף:

📌 שקרנים פתולוגיים ירגישו מותקפים אם תגידו להם "אתה שקרן, לך לטיפול!". זה רק יגרום להם להתרחק.
✔️ במקום זאת, תגלו אמפתיה.
✔️ זה עובד, כי הוא לא מרגיש מותקף, אלא רואה שאתם בצד שלו.

 

2️⃣ תעזרו לו להבין את ההשלכות של השקרים:

📌 שקרנים פתולוגיים לא תמיד רואים איך השקרים שלהם פוגעים בהם.
✔️ אמרו בעדינות:
"אני יודע שאתה לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל אנשים שמים לב לזה, וזה פוגע בך."
המטרה? לגרום לו לחשוב, בלי לגרום לו להתגונן.

 

3️⃣ תעודדו אותו לספר את האמת בהדרגה:

📌 אם תתעמתו איתו ישירות, הוא יכחיש וימשיך לשקר.
✔️ כשמשהו נשמע לא אמין, נסו לומר:
"אני ממש רוצה להאמין לך, אבל זה נשמע קצת מוגזם. איך זה באמת קרה?". 
✔️ שבחו אותו כשהוא אומר את האמת, כדאי להוסיף חיוך. 
✔️ זה עובד, כי זה יוצר תחושת ביטחון ולא איום.

 

4️⃣ תהיו מודל לכנות ושקיפות:

📌 אנשים לא משתנים מהטפות – אלא מהתנהגות שמדגימה להם דוגמה טובה.
✔️ שתפו בעצמכם רגעים לא מושלמים:
"גם אני פעם שיקרתי, וזה פגע בי כי…"
✔️ זה מראה לו שכנות היא לא חולשה.

 

5️⃣ תציעו לו עזרה מקצועית – בעדינות:

📌 אל תכריחו אותו ללכת לטיפול, אבל תשאירו את הדלת פתוחה.
❌במקום לומר:  "אתה חייב פסיכולוג!"
✔️ אמרו משהו רך יותר:
"לפעמים אנשים מצליחים לשלוט בהרגלים שלהם עם הכוונה מקצועית. אולי שווה לבדוק את זה?"
✔️ זה עובד, כי זה מציע פתרון בלי לחץ ובלי שיפוטיות.

השינוי יבוא – אבל רק אם הוא ירגיש שהוא בוחר בו בעצמו.

 

לסיכום:

אם אתם מזהים אצל עצמכם או אצל קרוביכם סימני שקרנות פתולוגית, חשוב לפנות לתמיכה מקצועית ולהתייעץ עם מומחים בתחום.
השינוי הוא אפשרי, והצעדים הראשונים יכולים להביא לשיפור משמעותי בחיים ולהגדלת המעגל החברתי.

 

שאלות ותשובות נפוצות:

ש: כמה פעמים שקרנים פתולוגיים משקרים בממוצע ביום?

ת: מחקרים מראים שהם יכולים לשקר 10 פעמים ביום, תלוי בסיטואציה.

ש: האם שקרן פתולוגי יכול להטעות פוליגרף?

ת: כן, אם הוא מאמין בשקר שלו או יודע לווסת את התגובות הפיזיולוגיות שלו.

ש: האם שקרנים פתולוגיים מודעים לכך שהם משקרים?

ת: לפעמים כן, אבל במקרים רבים הם משכנעים את עצמם שהשקרים שלהם אמיתיים.

ש: האם שקרנות פתולוגית היא הפרעה נפשית רשמית?

ת: לא, אבל היא נפוצה בקרב אנשים עם הפרעות אישיות כמו נרקיסיזם או אנטי-סוציופתיה.

ש: למה שקרנים פתולוגיים משקרים גם כשאין להם סיבה?

ת: עבורם, השקר הפך להרגל בלתי נשלט ולעיתים הוא מגיע בלי מחשבה תחילה.

ש: האם אפשר לרפא שקרנות פתולוגית?

ת: כן, זה לא פשוט אמנם, אבל אפשרי. תלוי גם במידת המודעות של האדם עצמו.

ש: האם שקרנים פתולוגיים מרגישים חרטה אחרי שהם משקרים?

ת: לעיתים כן, אבל לפעמים הם לא רואים בעיה במה שהם עושים, או שהם מדחיקים את רגשות האשמה.

ש: האם יש הבדל מוחי בין שקרנים פתולוגיים לאנשים רגילים?

ת: כן, מחקרים הראו שינויים באזורים במוח הקשורים לשליטה בדחפים ושיפוט מוסרי.

ש: האם שקרנים פתולוגיים מצליחים לשמור על מערכות יחסים יציבות?

ת: לרוב לא, כי שקרים חוזרים גורמים לאובדן אמון והתרחקות של אנשים מהם.