מהי חשיבה דיכוטומית והאם יש בזה גם טוב?

חשיבה דיכוטומית זה סגנון חשיבה המחלק את העולם לקטגוריות ניגודיות, כגון טוב ורע, נכון ולא נכון, הצלחה וכישלון, ללא הבנה של הגוונים שביניהם.

אנשים שנוטים להסתכל כך על העולם נוטים לחוות קושי בהתמודדות עם מצבים מורכבים, שבהם יש צורך באיזון.

הבנה מעמיקה של חשיבה דיכוטומית חשובה במיוחד לאנשים המעוניינים בטיפול בתת המודע, בקורסי NLP , ובשיפור עצמי באופן כללי.

 

 מה זה אומר בדיוק לחשוב בצורה דיכוטומית?

חשיבה דיכוטומית היא דפוסי חשיבה שמתבטאים בחלוקת המציאות לשתי קטגוריות ברורות ונגדיות, ללא התחשבות במורכבות הקיימת בדברים.

דפוסים אלו מופיעים במגוון תחומים, כמו יחסים בינאישיים, עבודה, חינוך ועוד. לדוגמה, במקום לראות מריחה כמשהו זמני ומשתנה, אדם חושב עליה כמשהו קבוע ולא ניתן לשינוי.

 

דוגמאות לחשיבה דיכוטומית:

• בעבודה:

  • "אם לא סיימתי את כל המשימות היום, זה כאילו לא עשיתי כלום."

• בכושר:

  • "פספסתי אימון אחד? יאללה, כבר נהרס כל הרצף, מה הטעם בכלל?"

• בלימודים:

  • "הוצאתי 80? אז למה בכלל התאמצתי? אם זה לא 100, זה לא שווה."

• בזוגיות:

  • "אם הוא לא שלח לי הודעה מהבוקר, כנראה אני לא באמת חשובה לו."

• בחברויות:

  • "לא הזמינו אותי הפעם? טוב, כנראה אני כבר לא חלק מהחבר'ה."

• בהוצאות כספיות:

  • "חרגתי קצת מהתקציב היום… יאללה, כבר אין טעם לנסות לחסוך."

• בהורות:

  • "צעקתי על הילד? אחלה. בדיוק האמא שלא רציתי להיות."

• בבלוג או בעסק:

  • "הפוסט לא תפס? טוב, כנראה שזה פשוט לא עובד לי."

• בבית:

  • "אם הבית לא מסודר לגמרי, הוא נראה כמו בלגן אחד גדול."

• בהרגשה כללית:

  • "היום לא היה משהו. כנראה כל השבוע הזה כבר ילך לפח."

 

מה הגורמים לחשיבה דיכוטומית?

אם אתם חושבים באופן דיכוטומי, חשוב לדעת שזה לא קורה סתם.

זה יכול לנבוע מחוויות חיים כמו חינוך נוקשה, פרפקציוניזם או כישלונות שחזרו על עצמם.

לפעמים המוח פשוט מעדיף לפשט דברים ל"טוב" או "רע" כדי להתמודד עם חוסר ודאות.

גם הסביבה שלכם, כמו בית ספר שהדגיש רק ציונים גבוהים או תרבות שמקדשת הצלחה מושלמת, יכולה לחזק את זה.

החדשות הטובות? זה רק הרגל – וכמו כל הרגל, תוכלו לשנות אותו.

# לקריאה נוספת על הספר הרגלים אטומיים לחצו כאן.

 

 האם חשיבה דיכוטומית יכולה להיות בריאה?

למרות שהחשיבה הדיכוטומית נחשבת לרוב כגורם מגביל, היא יכולה להציע גם יתרונות מסוימים, אם מנתבים אותה בצורה חיובית.

הנה כמה מהיתרונות הפוטנציאליים:

1. החלטיות ומהירות בקבלת החלטות:
   אנשים שחושבים בצורה דיכוטומית נוטים לקבל החלטות מהר, כי בעיניהם יש רק "כן" או "לא".

2. עמידה ביעדים:
   גישה של "הכול או כלום" יכולה לדחוף אנשים לשמור על משמעת עצמית גבוהה.
   לדוגמה, מישהו שחושב: "אני מתאמן כל יום או בכלל לא" עשוי להצליח לשמור על שגרה עקבית יותר.

3. בהירות מחשבתית:
   כאשר כל מצב מסווג בצורה ברורה ל"טוב" או "רע", זה יכול לפשט מצבים מורכבים ולמנוע תחושת הצפה.

4. מוטיבציה לשיפור עצמי:
   החשיבה הזו יכולה להוביל אנשים לשאוף לשלמות בתחומים מסוימים, כמו עבודה, לימודים או כושר, מתוך רצון להימנע מלהרגיש בצד ה"שלילי" של המשוואה.

5. גבולות ברורים:
   אנשים עם חשיבה דיכוטומית נוטים לקבוע לעצמם גבולות ברורים, כמו: "אם מישהו לא מתייחס אליי בכבוד, אני לא נשאר בקשר הזה."

עם זאת, היתרונות הללו מתקיימים כל עוד החשיבה הזו לא משתלטת וגורמת לתסכול או ויתור כשמשהו לא מושלם. 

האם חשיבה כזו היא טבעית או שהיא דפוס שדורש שינוי?

חשיבה דיכוטומית היא טבעית במידה מסוימת, במיוחד במצבי לחץ, עייפות או חוסר ודאות.

המוח שלנו נוטה לפשט מצבים מורכבים לקטגוריות ברורות של "טוב" או "רע", כדי לחסוך באנרגיה מנטלית ולקבל החלטות במהירות.

מתי זו חשיבה טבעית ונורמלית?

• כשמדובר בהחלטות יומיומיות פשוטות.
• במצבי חירום, שבהם יש צורך בפעולה מיידית.
• כשאנחנו מתמודדים עם חוויות חדשות ולא מוכרות.

כלומר, חשיבה דיכוטומית בפני עצמה אינה "טובה" או "רעה" (😉), אלא תלויה בעוצמתה ובתדירותה.

אם היא מגבילה אתכם, משבשת את קבלת ההחלטות או גורמת למצוקה רגשית – זה סימן שחשוב לעבוד על פיתוח חשיבה גמישה יותר.

 

5 שאלות לבירור חשיבה דיכוטומית:

1. כשאתם לא מצליחים להשלים משימה כמו שתכננתם, אתם ישר חושבים שזה כאילו לא עשיתם כלום?

2. אם מישהו לא עונה לכם מיד להודעה, אתם מרגישים שהוא כנראה כבר לא מתעניין בקשר?

3. כשמשהו אחד משתבש ביום שלכם, אתם חושבים שהיום הזה כבר הלך לגמרי ואין טעם לנסות להציל אותו?

4. אם לא עמדתם ביעד שהצבתם לעצמכם, אתם ישר מרגישים שזה אומר שאתם לא טובים במה שאתם עושים?

5. כשאתם טועים או מקבלים ביקורת, אתם חושבים לעצמכם: 'אם לא עשיתי את זה כמו שצריך, כנראה אני לא מסוגל בכלל'?

אם הזדהיתם עם רוב השאלות, ייתכן שהחשיבה הדיכוטומית משפיעה על הדרך שבה אתם חווים את המציאות –

וזה משהו שאפשר לשנות עם מודעות ותרגול.

מה ההבדלים בין חשיבה דיכוטומית לחשיבה גמישה?

תחום ההשוואה	חשיבה דיכוטומית (שחור-לבן)	חשיבה גמישה (נמענת מקיצוניות)
תפיסת הצלחה וכישלון:	או הצלחה מוחלטת או כישלון מוחלט. אם לא הצלחתי ב-100%, נכשלתי.	רואה הצלחה כתהליך עם התקדמות. גם אם לא הגעתי ליעד הסופי, יש ערך לניסיון ולהתקדמות.
התמודדות עם ביקורת:	ביקורת נתפסת ככישלון אישי או כהוכחה לחוסר יכולת.	ביקורת נתפסת כהזדמנות ללמידה ולשיפור, לא כשיפוט מוחלט.
מערכות יחסים:	אדם הוא "טוב" או "רע", חבר או אויב, בלי גוונים באמצע.	אנשים נתפסים כמורכבים, עם יתרונות וחסרונות, וניתן לקבל טעויות מבלי לשפוט אותם באופן מוחלט.
תגובות רגשיות:	מצבים מעוררים תגובה קיצונית – או שמחים מאוד או מיואשים לגמרי.	התגובות מאוזנות יותר, עם הכרה בכך שיש רגעים טובים ופחות טובים בכל מצב.
קבלת החלטות:	הכל או כלום: או שעושים משהו בצורה מושלמת או שלא עושים בכלל.	בחינת אפשרויות שונות, חיפוש פתרונות ביניים, והבנה שלא כל החלטה חייבת להיות סופית.
הערכת עצמי:	ההערכה העצמית תלויה בהצלחה מיידית. טעות אחת = "אני כישלון".	ההערכה העצמית מבוססת על מכלול של חוויות והשתפרות לאורך זמן.
ראיית העתיד:	כישלון בהווה = העתיד נראה שחור, ללא תקווה לשינוי.	העתיד נתפס כדינמי, עם אפשרות להשתפר, ללמוד ולנסות שוב.
התמודדות עם אתגרים:	אם משהו קשה או לא מצליח מיד, אין טעם להמשיך לנסות.	אתגרים נתפסים כחלק טבעי מהתהליך, עם הבנה שאפשר להתקדם גם בצעדים קטנים.

 

'אני רוצה לטפל במחשבות שלי' – מהן דרכי הטיפול האפשריים?

אם אתם רוצים להיפטר מחשיבה דיכוטומית, יש דרכים לעשות את זה – גם בחינם וגם בעזרת טיפול מקצועי.

דרכי טיפול בחינם (באופן עצמאי):

1. שימו לב למחשבות שלכם:
   כשאתם חושבים משהו כמו "אם לא הצלחתי, נכשלתי", תעצרו רגע. זה באמת נכון? לרוב, יש באמצע.

2. אתגרו את המחשבות הקיצוניות:
   תשאלו את עצמכם: "האם זו האפשרות היחידה?" או "יכול להיות שיש דרך אחרת להסתכל על זה?".

3. כתבו יומן מחשבות:
   בכל פעם שאתם נתקלים במחשבה של שחור-לבן, תרשמו אותה. תנסו לנסח אותה מחדש בצורה מאוזנת יותר.

4. תרגלו מיינדפולנס:
   זה עוזר להאט את המחשבות ולא ללכת ישר לקיצון. יש מלא סרטונים חינמיים ביוטיוב לתרגול כזה.

5. חפשו מידע ברשת:
   יש המון מאמרים, סרטונים ופודקאסטים שמסבירים איך לשבור את דפוס החשיבה הזה –  לגמרי בחינם.

 

דרכי טיפול בתשלום (עם עזרה מקצועית):

1. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT):
   לומדים איך לזהות מחשבות דיכוטומיות ולהחליף אותן בפרשנות יותר גמישה.

2. ייעוץ פסיכולוגי:
   שיחה עם מטפל יכולה לעזור להבין מאיפה החשיבה הזו מגיעה ולקבל כלים לשינוי.

3. סדנאות או קורסים:
   יש סדנאות וקורסים שמלמדים איך לחשוב בצורה מאוזנת יותר – גם אונליין וגם פרונטליות.

4. אפליקציות:
   אפליקציות כמו Headspace, MoodMission או Woebot מציעות תרגילים לשינוי דפוסי החשיבה.

5. קואצ'ינג אישי:
   מאמן אישי יכול לעזור לכם לזהות את הדפוסים האלה ביום-יום ולהראות איך לשנות אותם בצורה פרקטית.

 

חשיבה דיכוטומית אצל ילדים:

חשיבה דיכוטומית אצל ילדים היא תופעה טבעית למדי, במיוחד בגילאים הצעירים.

ילדים נוטים לראות את העולם בצורה של "הכול או כלום" כי המוח שלהם עדיין מתפתח, והם לומדים להבין מורכבות וניואנסים בהדרגה.

זו הסיבה שהם עלולים להגיב בצורה קיצונית למצבים יומיומיים, כמו לומר "אני אף פעם לא מצליח!" רק כי משהו לא הלך כמו שרצו.

למה זה קורה אצל ילדים?

1. התפתחות המוח:
   בגיל צעיר, החלקים במוח שאחראים על חשיבה מורכבת ושיקול דעת עדיין לא בשלים. לכן, ילדים רואים דברים בצורה פשוטה – או טוב או רע.

2. חוסר ניסיון חיים:
   ילדים לא חוו מספיק מצבים מגוונים כדי להבין שהחיים מלאים בגוונים של ביניים.

3. השפעת הסביבה:
   אם הילד מקבל מסרים של "מושלם או כלום" – בבית, בבית הספר או דרך המדיה – הוא יאמץ את הגישה הזו.

4. רגש חזק:
   ילדים חווים רגשות בעוצמה, וכשמשהו לא מסתדר, זה מרגיש להם כמו כישלון מוחלט.

איך זה נראה בפועל?

• "אם אני לא ראשון, אני מפסיד."
• "אם המורה העירה לי, היא בטח לא אוהבת אותי."
• "אם אני לא מבין את כל השיעור, אני כנראה טיפש."
• "אם חבר לא הזמין אותי פעם אחת, הוא לא חבר אמיתי."

 

איך לעזור לילד לחשוב בצורה גמישה יותר?

1. תראו להם את 'האפור':
   כשילד אומר משהו קיצוני, תשאלו: "באמת אף פעם?" או "יכול להיות שהצלחת בחלק מהדברים?"

2. תעודדו חשיבה חיובית אבל מציאותית:
   במקום "הכול יהיה בסדר", נסו: "נכון שזה היה קשה, אבל היו גם רגעים שהסתדרת, נכון?"

3. שימו דגש על תהליך, לא רק על תוצאה:
   אם הילד אומר "נכשלתי" כי לא קיבל ציון מושלם, תזכירו לו את ההשקעה והמאמץ שלו.

4. תהוו דוגמא אישית:
   אם אתם מגיבים בצורה מאוזנת לאתגרים, הילד ילמד מכם איך להתמודד בצורה גמישה.

5. תתרגלו רגולציה רגשית:
   תרגילים של נשימה עמוקה או מיינדפולנס יכולים לעזור לילדים להרגיע את התגובה הרגשית הראשונית.

 

מתי לפנות לעזרה מקצועית?
אם החשיבה הדיכוטומית פוגעת בילד בלימודים, בחברויות או בביטחון העצמי, כדאי לשקול ייעוץ עם פסיכולוג ילדים או יועץ חינוכי.

 

 לסיכום:

חשיבה דיכוטומית היא דפוס חשיבתי נפוץ שמשפיע רבות על האופן שבו אנו תופסים את המציאות ומקבלים החלטות.

למרות היתרונות שבה במצבים מסוימים, החסרונות  שלה מחייבים אותנו להיות מודעים ולהתאמץ לשנות דפוסים אלו.

באמצעות פיתוח מודעות עצמית, אימוץ חשיבה ביקורתית ומגוונת, ושימוש בכלים מקצועיים כמו NLP ו-CBT, ניתן להשתחרר מכבלי הדיכוטומיה ולחיות חיים מלאים ומאוזנים יותר.

 

שאלות ותשובות נפוצות:

ש: מה זה אומר לחשוב בצורה דיכוטומית?

ת: זה בעצם לראות את העולם בשחור-לבן. או שהכול מושלם, או שזה כישלון מוחלט – בלי אפשרות לאמצע.

ש: אפשר דוגמאות לחשיבה כזו?

ת: למשל, לחשוב שבן זוג הוא או "האדם הכי טוב בעולם" או "הגרוע ביותר" אחרי ריב קטן. או אם נכשלתם במבחן אחד ולהרגיש שאתם "לא חכמים".

ש: יש יתרונות לחשיבה דיכוטומית?

ת: כן, היא יכולה לעזור לקבל החלטות מהר, במיוחד במצבי לחץ, כי הכול ברור – או כן או לא.

ש: ומה החסרונות?

ת: החיסרון העיקרי הוא חוסר גמישות. זה גורם ללחץ מיותר, פוגע ביחסים, ומקשה על לראות פתרונות נוספים כשמשהו לא מסתדר בדיוק כמו שתכננתם.

ש: איך אפשר להפסיק לחשוב ככה?

ת: קודם כול, שימו לב למחשבות הקיצוניות שלכם. תשאלו את עצמכם: "באמת הכול נהרס, או שזה רק חלק מהתמונה?" תרגול של גישה חיובית וטכניקות כמו CBT או NLP יכולים ממש לעזור.

ש: איך זה משפיע על ההחלטות שלנו?

ת: זה מגביל. כשאתם רואים רק שתי אפשרויות – להצליח או להיכשל – אתם מפספסים את כל הפתרונות שבאמצע.

ש: יש קשר בין חשיבה דיכוטומית לעיוותי חשיבה?

ת: לגמרי. זו בעצם צורת חשיבה מעוותת שמציגה את המציאות בצורה מוגזמת וקיצונית, במקום לראות את כל התמונה.

ש: איך זה משפיע על מערכות יחסים?

ת: זה יכול לגרום למתח ואכזבה. אם אתם רואים בן זוג כ"טוב" או "רע" לפי מצב רוח רגעי, זה עלול לפגוע בקשר.

ש: איך אפשר לחשוב בצורה יותר מאוזנת?

ת: פשוט – תהיו יותר פתוחים. תשאלו את עצמכם: "יש מצב שזה לא כזה קיצוני?" תרגול של חשיבה ביקורתית ומערכתית יעזור לראות את כל הצדדים.

ש: אפשר באמת לשנות את דפוסי החשיבה האלה?

ת: חד משמעית! זה דורש מודעות ותרגול, אבל בעזרת כלים כמו CBT, NLP, והרבה סבלנות – אפשר לפתח חשיבה גמישה יותר ולהשתחרר מהקיצוניות.